רוב אקוסיסטם ההייטק הישראלי שמגובה בהון סיכון אינו נשען על כסף ישראלי

Job description

רוב אקוסיסטם ההייטק הישראלי שמגובה בהון סיכון אינו נשען על כסף ישראלי. הוא נשען על הון זר, שחלק גדול ממנו אמריקאי. נועם קנטי, מנכ"ל ושותף מנהל ב-EY ישראל, סיפק כעת את המספרים שממחישים זאת. להערכתו, יותר מ-80% מההון שמממן את ההייטק הישראלי מגיע מחו"ל, כאשר הון אמריקאי מהווה 70% עד 80% ממנו. הנתונים הרשמיים מעט שמרניים יותר, אך המסקנה זהה: 70% מהון הסיכון שהושקע בישראל ב-2025 הגיע ישירות ממשקיעים זרים. הנתון הזה אפילו אינו כולל הון זר שהושקע באמצעות קרנות ישראליות. זו חוזקה וסיכון באותו משפט. החוזקה: משקיעים אמריקאים מאמינים בפאונדרים ישראלים במידה שמספיקה כדי לממן אותם בקנה מידה גלובלי. הסיכון: כאשר המשקיעים שלכם, הלקוחות שלכם והסבב הבא שלכם מרוכזים בארה"ב, החברה שלכם חשופה לכלכלה שאינכם שולטים בה. שינוי בריבית בארה"ב או בתיאבון לסיכון יכול להשפיע על התמחור והזמינות של הסבב הבא שלכם, עוד לפני שמשהו בתוך החברה השתנה. יש שני דברים שהייתי עוקב אחריהם מקרוב כעת: בועת ה-AI. קנטי הודה שייתכן שאנחנו כבר נמצאים בתוך אחת כזו. אם הסנטימנט בארה"ב יתהפך, סטארטאפים ישראליים ירגישו זאת במהירות. לא משום שהטכנולוגיה שלהם נעשתה פתאום פחות טובה, אלא משום שרוב ההון נמצא בחו"ל. השקל. התחזקות השקל מייקרת כל משכורת בישראל במונחים דולריים. אם אתם מגייסים ומוכרים בדולרים, אך משלמים חלק גדול מהשכר בשקלים, ה-Burn שלכם גדל וה-Runway מתקצר. זה כמעט אף פעם לא מגיע לכותרות. זה פשוט מופיע במספרים. כל זה אינו סיבה לבנות במקום אחר. זו סיבה לבנות בעיניים פקוחות: לתכנן תרחיש שבו שוק הגיוסים האמריקאי מאט, להשאיר יותר מערוץ מימון אחד פתוח ולהתייחס לחשיפה לדולר-שקל כאל משתנה תפעולי אמיתי, ולא כאל מחשבה שאחרי מעשה. אנחנו לא רק ה-Startup Nation. אנחנו אקוסיסטם של סטארטאפים שנבנה במידה רבה על הון אמריקאי. מה אתם עושים כדי לנהל את התלות הזו?