חברי קהילה יקרים ונפלאים

Requirements

Job description

חברי קהילה יקרים ונפלאים - פוסט מעט אחר כשאת או אתה משחקים שח מול עצמכם יש בעיה קטנה: היריב מכיר כל מהלך שלך. הוא יודע איפה את מפחדת, מתי אתה נוטה לוותר, ואזה סיפורים צריך ללחוש לך כדי שתשתכנעי שאין טעם לנסות. השדים הפנימיים שלנו לא צריכים ללמוד אותנו. הם גדלו איתנו ומכירים אותנו הכי טוב שאפשר. פעם הייתי כותב על התמונה הזאת (שהמקור שלה הוא פוטושופ, אבל עכשיו יש AI אז אפשר גם): ״שהשנה תנצחו את כל השדים שלכם״. היום אני חושב שזה קצת יותר מורכב. חלק מהשדים האלו נוצרו כדי לשמור עלינו, הם מנגנוני ההגנה הטובים ביותר שיש לנו להציע לעצמנו. פחד מנסה למנוע עוד כאב, ביקורת העצמית מנסה למנוע כישלון ומחשבה הקטסטרופלית משוכנעת שאם תראה את האסון מספיק מוקדם, אולי תצליח לשלוט בו. אבל בדרך, המנגנונים האלו קצת שכחו שהם אמורים להגן עלינו, והתחילו לנהל את המשחק. אבל יש גם צד שני ובצד השני של הלוח יושב האור שבתוכנו. החלק שעוד מאמין, החלק שמסוגל לראות מעבר לפחד, זה שיודע לפעמים לעשות את המהלך הנכון גם כשהיד או הרגל רועדים או כשהבטן מתהפכת. הצד הזה לא קולני, לפעמים הוא לוחש, וחשוב שנלמד להקשיב לו. כי אם נקשיב לו, נראה שגם לו יש מהלכים לא רעים בכלל ולפעמים, הוא גם מצליח לנצח. השנה אני מאחל לנו לצאת מנצחים במשחק הכי קשה, המשחק מול עצמנו. לזהות את השדים, להבין מאיפה הגיעו, ואז להזכיר להם בעדינות שהם כבר לא מחליטים מה יהיה המהלך הבא. שנה טובה. ושבסוף המשחק הזה, האור ינצח.